טמבור בע"מ ואח' נ' משלב ואח'

ת.א. 3347/05

תובעים

1. מוחמד משלב

2. נוהאד משלב

ע"י ב"כ עוה"ד חנא בולוס ואח'

נגד

נתבעים

1. טמבור בע"מ

2. גיל החברה הישראלית לשיווק צבעים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מירית חביה

פסק דין

1.לפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד.

ביסוד התביעות עומדת מערכת יחסים עסקית שהתקיימה בין הצדדים – חברת טמבור בע"מ (להלן: "טמבור") וחברת בת שלה, גיל חברה ישראלית לשיווק צבעים בע"מ (להלן: "גיל"), מחד (שמטעמי נוחות ייקראו להלן יחד: "התובעות") לבין בני משפחת משלב – מר משלב נוהאד, נתבע מס. 2, ובניו, ה"ה פארס, נתבע מס. 1, ומוחמד, נתבע מס. 3 (שמטעמי נוחות ייקראו להלן יחד: "הנתבעים").

2.ה"ה משלב נוהאד ומוחמד ביצעו הובלות סחורה עבור טמבור במשך שנים רבות, עד שעבודתם הופסקה על רקע חוב של עסק בשם פ.מ שיווק והפצת צבעים (להלן: "העסק") לתובעות. עסק זה נפתח בשנת 99' ורכש צבעים מהתובעות עד שצבר כלפיהן חוב של כ- 1.5 מיליון ₪.

3.בת.א 1026/05 הגישו התובעות תביעה נגד שלושת בני משפחת משלב לתשלום סך של 2,000,000 ₪ בגין חובות העסק לתובעות עבור אספקת צבעים.

בת.א 3347/05 תבעו ה"ה משלב מוחמד ונוהאד את התובעות לתשלום סך של 500,000 ₪ הכולל חוב בגין שרותי הובלה ותשלום דמי הסתגלות, בשל הפסקת עבודתם עם טמבור ונזקים ממוניים ובלתי ממוניים שגרמו להם ההליכים המשפטיים שנקטו נגדם התובעות.

טענות התובעות- טמבור וגיל

4.לטענת התובעות העסק היה בבעלותם של כלל הנתבעים. שלושת הנתבעים חתמו על שלושה כתבי ערבות להבטחת חובות העסק לתובעות, במסגרתם התחייבו באופן אישי לפרוע את חובותיו.

5.בשנים 1999-2000 סיפקו התובעות צבעים לעסק. עבור מרבית הסחורה לא התקבל כל תשלום.

6.במהלך שנת 2000 הגיעו התובעות והנתבעים להסכם במסגרתו הוסכם על העמדת חוב העסק על 2,000,000 ₪ שישולמו ב- 40 תשלומים חודשיים של 50,000 ₪ (להלן: "ההסכם"). להסכם קדם מו"מ בין הצדדים, במסגרתו היו הנתבעים מיוצגים ע"י עו"ד, שבמשרדו נערך ונחתם לבסוף ההסכם. מר פארס משלב (להלן: "נתבע 1") ומר נוהאד משלב (להלן: "נתבע 2") חתמו על ההסכם, מר מוחמד משלב (להלן: "נתבע 3") הסכים לאמור בו אך סרב לחתום עליו.